הקריטיות של חיזוק מבנים לרעידות אדמה בישראל
עם מיקום לאורך השבר הסורי אפריקאי, כבר שנים רבות שישראל נמצאת תחת איום של רעידת אדמה. עם זאת, רעידת אדמה עוצמתית ככל שתהיה היא לא זאת שמהווה סכנה ממשית לבני אדם, אלא המבנים שסביבנו ואלו בהם אנו שוהים. לכן ישנה שאלה אחת שכל תושב ישראלי צריך לשאול את עצמו: האם הבית שלי עמיד בפני רעידות אדמה?
במאמר זה נחקור מדוע חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה הוא כה קריטי בישראל. נתעמק באבולוציה של תקני בנייה, באמצעים להערכת התנגדות של בניין, והופעת פרויקטים של התחדשות עירונית שמטרתם לשפר את העמידות של מבנים קיימים ולהעניק ביטחון רב יותר לאנשים שמתגוררים בהם.
המציאות של אסונות סיסמיים: מבנים מסוכנים, לא רעידות אדמה מסוכנות
המשפט “אין רעידות אדמה מסוכנות, רק מבנים מסוכנים” משמש תזכורת מוחלטת לאיומים האמיתיים במהלך אסונות סיסמיים. רעידות אדמה, כשלעצמן, אולי לא תמיד הרות אסון, אבל מבנים שנבנו בצורה גרועה עלולים להפוך אותן לאסונות קטלניים. כאשר האדמה רועדת, לרוב הבניינים שאנו שוהים בהם כמו בתים פרטיים, בנייני מגרים או בנייני משרדים, מהווים את הסיכון הגדול ביותר לחיי אדם. כתוצאה מכך, אמצעי ההגנה החזק ביותר נגד אסון שעלול להיגרם ברעידת אדמה הוא להבטיח שהמבנים בהם אנו גרים עומדים בתקנים מחמירים של עמידות בפני רעידות אדמה, כגון התקן הישראלי 413.
מבחינה היסטורית, תקנות הבנייה בישראל היו פחות מחמירות. מבנים שהוקמו לפני 1980, ברוב המקרים, לא נבנו על פי נורמות קפדניות של עמידות בפני רעידות אדמה. מבנים אלה מהווים סכנה פוטנציאלית, מכיוון שהם עשויים שלא לעמוד בדרישות של תקן 413 והם בסכנת קריסה במהלך רעידת אדמה. לעומת זאת, מבנים שנבנו לאחר שנת 1980 נבנו בהתאם לתקן העמידות בפני רעידות אדמה, מה ששיפר באופן ניכר את פרופיל הבטיחות שלהם. אמצעי בטיחות נוסף שנצפה במבנים רבים הוא הכללת מרחבים מוגנים, כמו ממ”ד או ממ”ק, המשפרים עוד יותר את השלמות המבנית הכוללת של הבניין.
לכן, חשוב שכל אזרח יעשה כל שביכולתו כדי להבטיח שהבית שלו עמיד בפני רעידות אדמה. האחריות להגביר את עמידות הבניין לפעילות סיסמית מוטלת עלינו, הדיירים. התייעצות עם מהנדס מבנים מורשה היא השלב הראשון בתהליך זה, ולאחריו יוזמות חיזוק פוטנציאליות, בהנחיית “תכנית המתאר הלאומית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה” או תמ”א 38, במידה והמבנה עומד בדרישות תקן 413.
הצורך והיישום של תמ”א 38: הגנה מפני סכנת רעידות אדמה
רגישותה של ישראל לרעידות אדמה חייבה גישה פרואקטיבית לשמירה על הסביבה הבנויה שלה. פרספקטיבה זו הולידה את תקן 413 בשנת 1975, המחייב עמידות בפני רעידות אדמה עבור מבנים חדשים. עם זאת, זה הותיר מבנים שנבנו לפני שנה זו במצב פגיע, ללא הגנה מפני פעילות סיסמית ומהווים סיכון פוטנציאלי לאנשים השוהים בהם.
כמענה למבנים פגיעים אלו, הוכנסה תמ”א 38 למניעת אירועי כשל מבנים ולחיזוק מבנים ישנים ובלתי ממוגנים. תמ”א 38 היא תוכנית שפותחה על ידי משרד הפנים והמועצה הארצית לתכנון ולבנייה ומעודדת חיזוק מבנים לרעידות אדמה באמצעות מתן היתרי בנייה וזכויות, וכן על ידי מתן תמריצים להפיכת הפרויקט לכדאי כלכלית עבור יזמים וקבלנים. אך יש לכך כמה תנאים. כדי להיות זכאי לתמ”א 38, המבנה צריך להיות בנוי לפני 1 בינואר 1980 ולעמוד בתנאים ספציפיים המפורטים בתכנית.
השלב הראשוני של יישום תמ”א 38 מחייב מהנדס מבנים מורשה שיקבע האם המבנה מחייב חיזוק. לאחר הערכת עמידות המבנה, מגיש המהנדס דו”ח מפורט הכולל את מצבו הנוכחי של המבנה, שיטת החישוב הסטטית המשמשת להערכת חוזק המבנה ותכנית חיזוק אפשרית. הוועדה המקומית יכולה לתת היתרים לחיזוק המבנה ולבניית תוספות רק לאחר עיון בדו”ח זה.
שינוי הנוף העירוני: סוגים ויתרונות של פרויקטים של התחדשות עירונית
פרויקטים של התחדשות עירונית במסגרת תמ”א 38 ניתנים לחלוקה רחבה לשלושה סוגים: חיזוק מבנים, הריסה ובינוי ופינוי בינוי. הקטגוריה הראשונה כוללת חיזוק מבנה קיים ללא הריסה. פרויקטים אלו עשויים לכלול חיזוק יסודות המבנה, שיפוץ המבנה, הרחבת דירות, הוספת מרחבים מוגנים ואף בניית קומות נוספות.
הקטגוריה השנייה, תמ”א 38-2, מאפשרת הריסה מלאה של בניין קיים ובניית בניין חדש, חזק ומרווח יותר במקומו.
פרויקטים של פינוי בינוי כוללים הריסה מוחלטת של מבנים ישנים והקמת מתחמי מגורים חדשים במקומם. פרויקטים אלה חלים לא רק על בניין בודד אלא על קבוצת בניינים הממוקמים על קרקע שיכולה להכיל בניינים ותשתיות חדשות.
בדרך כלל, חברות יזמיות או קבלנים מבצעות פרויקטים של התחדשות עירונית. הם סופגים את כל העלויות הנלוות, ובסיומם נהנים הדיירים מבית משופץ, מרווח ובטוח יותר. בתמורה זוכות חברות אלו לבעלות על הדירות החדשות שנוספו במהלך הפרויקט, אותן הן יכולות למכור כדי להחזיר את השקעתם וליהנות מרווח.
היתרונות לבעלי הדירות לא מסתכמים רק בבטיחות משופרת, הם גם יכולים להרוויח מהרחבת שטח הדירה שלהם, הוספת מרפסות שמש, מעליות חדשות ומקומות חניה נוספים. השיפוץ הכולל משפר משמעותית את מראה הבניין, מעלה את ערך הדירות וכך מאפשר לבעלי הדירות למכור את דירותיהן במחיר גבוה משמעותית מערכן המקורי.
חברות כמו גלובלינקס, המתמחות בפרויקטים של התחדשות עירונית, לוקחות על עצמן את כל התהליך מתחילתו ועד סופו, ומבטיחות שכל מבנה יזכה לחיזוק יסודי ושיפוץ נרחב כדי לספק דירות בטוחות יותר, אסתטיות וגדולות יותר.
רוצים לשמוע יותר על חיזוק מבנים והתחדשות עירונית באמצעות חברת גלובלינקס? צרו איתנו קשר ונשמח לספר לכם יותר על הפרויקטים שלנו.
