אודות חיזוק מבנים ישנים

בישראל, לא חסרות צרות. יש טרור ויש תאונות דרכים, יש פוליטיקה מלוכלכת ואנשים עצבניים, וכאילו כל זה לא מספיק, יש גם סכנה לרעישת אדמה משמעותית.

אם גם אתם הרגשתם בשנים האחרונות פה ושם את רעידות האדמה הקטנות, אם גם אתם אמרתם לעצמכם: “נו, מזל שהרעידות פה בישראל לא משמעותיות כמו ב…” אתם קצת משלים את עצמכם. אז נכון, רעידות האדמה שהיו בעידן המודרני, בעשרות השנים האחרונות לא גרמו לנזק או לנפגעים, אבל לצערנו על פי כל המומחים, אנחנו רגע לפני שזה קורה.

כל מי שקצת מבין בתחום ויודע את ההיסטוריה של ארץ ישראל בעניין, יודע שכנראה לא נוכל לברוח מזה. לפני מאות שנים היו פה רעידות אדמה שהעלימו ערים שלמות כמעט (כמו צפת וטבריה) והבעיה היא שאנחנו נמצאים על השבר הסורי אפריקאי. מה זה אומר?

הנה הסבר קצר. כדור הארץ מורכב מלוחות טקטוניים ונראה כמו כדור רגל. ברגע שלוח אחד נוגע בשני יש רעידת אדמה, ועל פי כל החוקרים, רעידות האדמה הקלות שהיו פה בשנים האחרונות, הן הכנה לרעידת אדמה הרסנית במיוחד.

לא צריך לפחד

נשמע מפחיד נכון? נכון. אבל רעידת אדמה היא אסון טבע שאפשר להתכונן אליו. כן, אם מתכוננים כמו שצריך, אם מגיעים מוכנים לאירוע כזה הסיכויים להיפגע הם נמוכים. אז ממה נפגעים ברעידת אדמה? יש כל מיני תיאוריות בעניין, כל מיני דברים שאנשים חושבים ותוהים לעצמם, אבל קטסטרופה מרעידת אדמה נגרמת רק בגלל דבר אחד – התמוטטות של מבנים. האדמה לא פותחת את פיה ואין דרך אחת להיפגע ברעידת אדמה, ורוב הנפגעים הם נפגעים ששהו במבנה ישן, מבנה חלש שלא עמד ברעידה.

תקן 413

לשמחתנו, במדינת ישראל רוב הבניינים והמבנים בכלל הם מבנים שנבנו בתקן מחמיר. מה זה התקן המחמיר הזה? התקן הזה הוא תקן 413 שהוא סטנדרט בנייה כזה שיוכל להחזיק מעמד במקרה בו תתרחש רעידת אדמה. הוא נחקק כבר בשנת 1975 אבל החל להיאכף בשנת 1980, ולכן כל המבנים שנבנו לאחר תחילת 1980 אלו מבנים שנחשבים בטוחים.

אבל רגע, מה עם המבנים הישנים? יש הרי לא מעט כאלו שנבנו לפני שנת 1980 נכון? אכן כן, והמבנים הללו הם מבנים ישנים ומסוכנים במקרה של רעידת אדמה.

אז ממשלת ישראל ישבה וחשבה, חשבה וישבה והגיעה למסקנה שלתקן את כל המבנים הישנים, לחזק אותם ולשפץ אותם זה הון תועפות. מה זה הון תועפות? מיליארדים, מיליארדים שהמדינה לא רוצה להוציא. אז מה עושים? מסתבר שכשחושבים טוב יש פתרון. כשרוצים להיות יצירתיים זה מצליח. מה הפתרון? הפתרון הוא תמ”א 38, התוכנית לחיזוק מבנים ישנים כדי שיהיו מוכנים לרעידת אדמה אם תבוא וכשתבוא.

תמריץ משמעותי לקבלנים ויזמים

כל מבנה אם כן שנבנה לפני שנת 1980, לפני שסטנדרט הבנייה החדש נכנס לעבודה והפך לחובה, מועד לפורענות. בשביל שדיירים בבניין כזה יסכימו לפנות אותו ולאפשר חיזוק של המבנה על כל ההשלכות שלו, צריך קודם כל קבלנים ויזמים שיסכימו לקחת את העניין לידיים, ישכנעו את הדיירים ויריצו את האישורים ואת הפרויקט עצמו. אבל המדינה לא רוצה או יכולה לשלם ליזמים הללו ומה שהיא עושה במקום זה, זה לתמרץ אותם. הם ישפצו את המבנה ובתמורה הם יקבלו זכויות בנייה בבניין, יבנו את הבתים החדשים וימכרו או ישכירו אותם. אין ספק שזה משתלם מאוד ונותן להם את האופציה להרוויח לא מעט כסף בזמן קצר יחסית.

מה המדינה מאשרת?

בכדי שאותם יזמים או קבלנים יוכלו להתחיל ולשפץ את המבנים כמו גם לבנות עוד דירות על מנת להרוויח מהן, הם צריכים לקבל אישור מוועדת הבנייה המקומית. וועדת הבנייה המקומית יכולה לאשר כמה פעולות והנה כמה דוגמאות. היא יכולה לאשר חיזוק של המבנה והרחבה של הדירות הקיימות, אבל בגודל של עד 25 מ”ר כשאם אין ממ”ד בדירה הוא חייב להיות חלק מההרחבה. הוועדה יכולה מצד שני לאשר לקבלן להוסיף עוד שתי קומות ועליהן להנות דירות, או להרחיב שטח של קומה קיימת ובה לבנות דירות חדשות.

היא יכולה לאשר בנוסף לממ”ד גם מרפסת חדשה ויכולה גם לאשר רק חיזוק של המבנה בלי תוספת בנייה, מה שלא יאפשר לקבלנים וליזמים לעשות את זה בחינם.

האם לכל מבנה יש זכאות?

לא כל מבנה יכול להשתתף בפרויקט, מסיבה פשוטה. יש כאלו שבנו לאחר תחילת 1980 שלא על פי התקן, ולהם אין זכויות בנייה אך הם יצטרכו לחזק את המבנה על חשבונם. רק מבנים שלא בנויים על פי תקן 413 ושנבנו לפני תחילת שנת 1980 יהיו זכאים לזכויות בנייה. יש מבנים שנבנו אחרי תחילת 1980 אבל יש להם פטור מתקן 413, מבנים בני קומה אחת או שתיים בשטח של עד 400 מ”ר, או מבנים שאין בהם אנשים רוב הזמן.  התמ”א גם לא חלה על מבנים שמיועדים להריסה כמו גם על מחסנים נטושים וכדומה.

מה מרוויחים הדיירים?

הדיירים מרוויחים במסגרת תמ”א 38 כמה דברים. קודם כל, הם מרוויחים בניין מחוזק, בניין שעומד בתקן מפני רעידות אדמה והוא יכול להחזיר מעמד בלי להתמוטט. שנית, הם מקבלים כל מיני “צ’ופרים” מהקבלן, צ’ופרים כמו אינטרקום חדש, צביעה וחידוש של חדר המדרגות או כל מקום ציבורי אחר. יש מקרים בהם הדיירים מקבלים מעלית חדשה והוועדה יכולה לאשר אותה גם אם היא חרגה מגבולות הבניין, וכמובן, התוספת של המרחבים המוגנים שמוסיפה גם היא לביטחון האישי.